אני לא יודעת אם מישהו בכלל שם לב: נעלמתי קצת.
כלומר הרבה.
כלומר, במונחים של "באיזה תדירות נהוג/רצוי לכתוב פוסטים חדשים בבלוג אישי" - המון!
היו לכך הרבה סיבות, ואין לי כל-כך חשק להיכנס לזה, בפרט שחלקן כלל לא רלוונטיות. בכל זאת - אציין את אחת הסיבות - לא העיקרית, אבל הרלוונטית ביותר: בתקופה האחרונה נחשפתי קצת יותר לעומק לטענות שנשמעות אמינות ביותר, בדבר האלימות הקשה שהמשטר הסיני נוקט כנגד מתנגדיו. הארועים האחרונים בחבל טיבט הם רק חלק מהתמונה הכללית שנראית עגומה ביותר. אין לי כוונה להיכנס לעומקם של הדברים. לא לשם כך פתחתי את הבלוג. מצד שני - הרוח האולימפית נראית כמנוגדת לשיטות המשטר הסיני, ומשהו כאן נראה חורק. מאוד.
מבחינתי - אולימפיאדה זה כיף גדול
פתאום "מחברים לי אותה" למשהו שעל פניו נראה מזעזע. וזה ממש, אבל ממש - לא כיף!
לסיכום, אין לי כוונה להפוך את הבלוג לבלוג של אמירות פוליטיות. אני נלחמת בעצמי לנתק את האולימפיאדה הקרובה מהסביבה שבה היא תפעל. אני יודעת שהניתוק מלאכותי לגמרי, אבל בלי הניתוק הזה - יצא לי כל החשק, כל הכיף מהאולימפיאדה, ואני לא רוצה לתת לזה לקרות.
אני מניחה שהתומכים במתנגדי המשטר הסיני יטענו שאני טומנת את הראש בחול. והאמת? הם יצדקו. אני, באופן אישי, מעדיפה טמינת הראש בחול מאשר בריחה, כי האלטרנטיבה של הצטרפות לתומכים במתנגדי המשטר לא עומדת אצלי על הפרק. כזאת אני.
תגיות: המשטר הסיני · סין ניתן להגיב
Validating...
ניתן להגיב עד כה ↓
עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.